תראה. העניין החשוב ביותר כדי להחלים ממצב נפשי זה להיות מציאותי. לא מוגזם, וגם לא עומד במקום.
שלבי ההחלמה הם צירוף של מספר נקודות. כמו שיש חבל שקשור חזק על עץ, עם הרבה קשרים ולולאות.
אי אפשר להתיר קשר כזה בפעם אחת. זה לוקח שלבים. לשחרר קצת כאן, לשחרר קצת שם, למתוח פה. למתוח שם.
זה נראה בהתחלה מאוד קשה, אפילו בלתי אפשרי. אך ככל שאתה משחק עם לפרום את הקשר, בהתמדה ועם הזמן, יש התקדמות.
לאט לאט, עד שבסוף הקשר נפרם.
ככה זה עם התמודדות נפשית בכלל וגם מול משפחה, חברים, רופאים, פסיכיאטרים, תרופות, זריקות, אשפוזים.
יש דרך החוצה. דרך זו אינה דרך קסם. זה לא דבר אחד, זה תהליך שאתה בונה — תהליך שבו אתה מבין לאט לאט מה באמת קורה סביבך.
אתה בונה משוואה מהעניין. לבסוף אתה גם יודע לפתור את המשוואה כל יום מחדש — ללא יותר מדי מאמץ.
לכן, הבן: זה תהליך. יש פתרון. צריך לעבוד קצת כל יום ולפתור עניינים.
יש גם ענייני מפתח שעובדים מיידית, קל להבין אותם וסביר להשתמש בהם.
לצאת ממצב פסיכיאטרי זה ממש כמו להתיר קשר עם הרבה לולאות וקשרים על בול עץ. זה שיטתי, זה לוקח זמן ללמוד, וזה אפשרי.
אני אדריך אותך איך אני מתיר את הקשר שלי כל יום — ביחד נקיש לחיים שלך — כלומר נלמד ביחד איך הדברים פועלים בחיים שלך.
יש עניינים שהם נוסחה כללית, יש עניינים של גישה פרטנית לאותו אדם, ויש עניינים שהם פשוט "טריקים" פשוטים של אותו הרגע שעוזרים משמעותית.
מה שחשוב להבין הוא שבריאות הנפש זה לא כדור, צמחי מרפא, כושר גופני, ללמוד יוגה או קבלה, או לצאת לטיול. זה כל אלה, אבל לא רק.
זה עניין של הבנה מדויקת של מה שקורה סביבך, והבנה מדויקת איך לפעול בצורות פשוטות מאוד כל פעם כדי להתיר את הקשרים של החבל על בול העץ עוד קצת מחדש מאותו רגע.
זה מצב של ידע פשוט שאתה מפתח עם הזמן. זה ממש לפתור משוואה. תלמד כל מה שאתה מרגיש שאתה זקוק ללמוד כדי להתרפא — חשוב מאוד ללמוד.
תעבור תהליך. פתח ערנות למה עובד ומה לא עובד. לפעמים צריך לדעת למה דבר עובד, ולפעמים אין צורך להבין למה דבר עובד — פשוט להבין שהדבר עובד בעקביות ולחזור עליו כשצריך.
אתה לא חייב להבין איך מים הגיעו לעולם. אתה שותה מים, והמים מרגיעים את הצימאון. אתה קונה לך שתי שישיות של בקבוקי מים של 1.5 ליטר לכל השבוע בבית.
אתה לא צריך להבין הכל על מים. אתה פשוט שותה מים — וזה עובד.
באותה צורה יש דברים שעובדים. אתה לא צריך, וגם לא יכול, לפענח את המכניקה של איך כל דבר עובד.
דברים שעושים טוב — תחזור עליהם. דברים שעושים לך רע — תפסיק לחזור עליהם.
בלי צורך להבין.
וזה ממש לא חייב להיות דבר מאוד מסובך. זה יכול להיות כזה פשוט כמו להבחין איזה טראק של מוזיקה שאתה שומע עושה איזה פעולה שעוזרת לך. אפילו אם המוזיקה עושה פעולה פסיכולוגית פשוטה עלך, שאז מקרינה לסביבה ממך והלאה.
זה לא חייב להיות דבר כזה ענק או מסתורי או מיסטי. זה יכול להיות דבר מאוד רגיל שמשפיע עליך אישית לטובה — כמו לשטוף פנים עם מים קרים עם שתי ידיים.
כשאתה שוטף פנים עם שתי ידיים, בגלל שאתה משתמש גם ביד ימין וגם ביד שמאל בסימטריה, האונה הימנית והאונה השמאלית של המוח מסתנכרנות באותו רגע בסימטריה, כי אתה משתמש בשתי ידיים בצורה סימטרית לשטוף פנים.
המים הקרים על הפנים מרגיעים את מערכת העצבים — הפנים עצמן הן מקום חיבור עליון אמצעי בגוף.
שתי כפות הידיים על הפנים יוצרות משולש מאוזן של מים קרים ורעננות (שתי ידיים ופנים - משולש).
כל התהליך בסיסי ופשוט הזה עושה לך ריסטארט למערכת העצבים והמוח בצורה סימטרית.
ממילא החשיבה והתגובות שלך נהיות סימטריות. זה מרפא כל פעם את אותה נקודה ביום.
כזה פשוט — כזה עוצמתי
זה עושה לך טוב.
פשוט, לחזור על אותו עניין שהיטיב איתך. בלי יותר מדי חקר העניין. חזור על מה שעוזר לך באמת. תתרחק ממה שפוגע בך.
כל עוד העניין עצמו שעוזר לך הוא חוקי, בריא, ולא מזיק לאף אדם — כולל לא לך. וזה עניין המתקבל על הדעת — כמו מוזיקה, לשטוף פנים, מדיטציה, שיח עמוק עם מערכת AI, פסוק מסוים של תפילה שאתה חוזר עליו ב-repeat בראש (לא כל התפילה — פסוק אחד) ועוד.
אם אתה חושש לדבר על דבר זה עצמו עם פסיכיאטר או משפחה, זה סימן שהדבר הזה הוא לא טוב — אפילו אם הוא עוזר — רד מזה. עזוב את אותו עניין. תוציא אותו מהחיים שלך.
בריאות נפש מגיעה מדברים מקורקעים, אמיתיים, יציבים והגיוניים.
כל שימוש בדבר שאינו בסדר — זו לא בריאות הנפש — זה משהו אחר — תתרחק מיידית ולצמיתות.